ליאת משתפת איך העבודה בקבוצה פתחה בפניה דלת לחברויות חדשות ולכוח שנמצא בשיתוף חוויות.
בעיר גדולה ותוססת כמו תל אביב, אנחנו מוקפים באנשים כל הזמן, אך לעיתים קרובות, תחושת החיבור האמיתי יכולה לחמוק מאיתנו. כולנו כמהים לקשרים משמעותיים, לחברויות שמבוססות על אמון והבנה הדדית, אך חיי היום-יום העמוסים לא תמיד מותירים לנו את המרחב ליצור אותם. הסיפור של ליאת מהסטודיו הוא דוגמה נוגעת ללב לאופן שבו מרחב בטוח ויצירה משותפת יכולים לפתוח את הדלת לחיבורים עמוקים ובלתי צפויים.
כשליאת הצטרפה לסדנה, היא, כמו רבים, הגיעה במטרה ללמוד טכניקה חדשה, להתנתק מהשגרה ולהתנסות בעבודה עם חימר. המפגשים הראשונים התאפיינו בריכוז שקט. כל אחת ואחד ישבו מול האובניים, שקועים בגוש החומר האישי שלהם. "היה משהו מנחם בשקט הזה," היא מספרת, "התקשורת היחידה שהייתי צריכה לנהל הייתה עם עצמי ועם החומר. לא היה לחץ לדבר או להרשים."
אך לאט לאט, משהו החל להשתנות. זה התחיל ברגעים קטנים וכמעט בלתי מורגשים. קערה שקרסה וגררה צחוק משותף מכל יושבי השולחן. שאלה שנזרקה לאוויר על איך מחברים ידית לספל, ופתאום שלושה אנשים התגייסו להציע עזרה. המחמאות השקטות שעברו מצד לצד על צבע או צורה ייחודית. הרגעים האלה, של פגיעות משותפת והתמודדות עם אותו אתגר – לגרום לגוש בוץ להפוך למשהו חדש – החלו לסדוק את המעטפת האישית של כל אחד.
"פתאום הבנתי שאנחנו לא רק חולקים את אותו שולחן, אנחנו חולקים את אותה חוויה," משתפת ליאת. "התסכול כשהכלי לא מסתדר, השמחה הקטנה כשהוא סוף סוף מתייצב – אלו רגשות אוניברסליים. לדבר עליהם הפך את החוויה להרבה יותר עשירה." השיחות, שהתחילו בענייני טכניקה וחימר, התרחבו בהדרגה. הסיפורים שמאחורי היצירות החלו לצאת. מישהי סיפרה שהיא מכינה סט ספלים כמתנה לאחותה, ואחר שיתף שהוא מוצא בעבודה עם האדמה חיבור לשורשים שלו.
הסטודיו הפך למרחב שבו מותר להיות לא מושלם. לא רק ביצירה, אלא גם בחיים. האווירה הלא שיפוטית, שבה כל "טעות" בחומר היא הזדמנות ללמידה, חלחלה גם לשיחות האישיות. נוצר אמון. האמון הזה, שנבנה דרך ידיים מלוכלכות בחימר ורגעים קטנים של הצלחה ותסכול משותפים, הפך לבסיס איתן לחברויות חדשות.
הקבוצה, שהתחילה כאוסף של אנשים זרים, הפכה לקהילה קטנה ותומכת. המפגשים גלשו לשיחות על קפה אחרי הסדנה, והקשרים שנבנו סביב שולחן היצירה המשיכו לפרוח גם מחוצה לו. הסיפור של ליאת מזכיר לנו שכדי לבנות אמון וליצור חברויות אמת, לפעמים כל מה שצריך זה מרחב בטוח, מטרה משותפת, וקצת חימר.
